סביון אביבי - Senecio vernalis
משפחה: מורכבים. בית גידול: מעזבות ושטחים פתוחים.
צמח חד שנתי זקוף, גובהו 15-25 ס"מ. אולי הצמח הצהוב החד שנתי הבולט ביותר בפריחתו מכל צמחי הבר של ישראל. מחודש דצמבר עד הקיץ ניתן לראות כתמי פריחה צהובים גדולים שלו במקומות שונים ברחבי החבל הים תיכוני. משטחי הפריחה הגדולים מרוכזים בעיקר בצידי דרך ובשדות נטושים. הפריחה העיקרית חלה בחודשים ינואר-פברואר במישור החוף ובחודשים מרץ-אפריל בהרים.
העלים מחולקים קלות, מכוסים שערות דלילות לבנות דקיקות. התפרחות גדולות (בקוטר 1.5-3 ס"מ) ונושאות שני סוגי פרחים: במרכז התפרחת פרחים קטנים צינוריים, ובהיקף התפרחת טבעת יחידה של פרחים לשוניים דמויי ציפורן מוארכת. גם הפרחים הצינוריים וגם הפרחים הלשוניים צהובים, ומרחוק אי אפשר להבחין ביניהם. הזרעונים קטנים, בעלי ציצית של שערות דקיקות, הנושאת אותם למרחקים.
שני מינים קרובים לסביון האביבי. בנגב ובמדבר יהודה מחליף אותו סביון הערבות, שיש לו עלים מחולקים לאונות ארוכות וצרות יותר. במישור החוף, על החולות הקרובים לים, גדל סביון יפו, שיש לו עלים בשרניים מאוד והגוון הכללי שלו ירוק-מכחיל.
|
